דיהידרוטסטוסטרון (DHT) הוא מטבוליט פעיל ביולוגית של טסטוסטרון, והוא מסונתז ברקמות שונות, כגון הערמונית והעור, באמצעות פעולת האנזים 5-אלפא-רדוקטאז. בעוד DHT עצמו אינו נפוץ בקרב ספורטאים לשיפור ביצועים, כמה נגזרות סינתטיות של DHT, כגון מאסטרון (דרוסטנולון), שימשו בהקשר של פיתוח גוף וביצועים אתלטיים.
חשוב לציין ששימוש בחומרים כאלה למטרות לא רפואיות עלול להוות סיכונים בריאותיים חמורים ולעיתים קרובות קשור לשימוש בסמים משפר ביצועים.
הנה כמה סיבות לכך שספורטאים עשויים לשקול את השימוש בתרכובות שמקורן ב-DHT, אם כי חשוב להדגיש כי שיטות אלו אינן חוקיות לרוב ומנוגדות לכללים של ארגוני ספורט רבים:
1. הקשחת שרירים למראה נוקשה:
חלק מהספורטאים ומפתחי הגוף עשויים להשתמש בתרכובות שמקורן ב-DHT כמו מאסטרון (masteron) כדי להשיג מראה "נוקשה" ומופרד יותר של השרירים. לעתים ספורטאים לוקחים במטרה שתרכובות אלו יסייעו בהפחתת החזקת מים ומשפרת את מראה השריר ליבש וחטוב יותר.
2. ניצול שומן אפשרי:
דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שלתרכובות שמקורן ב-DHT עשויות להיות אפקט המשפר את שריפת השומן, דבר התורם למראה חטוב יותר והבלטת כלי הדם שחלק מהספורטאים רוצים.
3. חוזק וסיבולת משופרים:
כמו סטרואידים אנבוליים אחרים, ניתן להשתמש בתרכובות שמקורן ב-DHT מתוך ציפייה לשיפור הכוח וסיבולת השרירים. היכול להועיל במיוחד לספורטאים בספורט ספורט שדורשים את תכונות אלה.
4. שימור מסת גוף רזה:
סטרואידים אנבוליים, לרבות נגזרות DHT, משמשים לעתים במטרה לשמר מסת גוף רזה, במיוחד בתקופות של הדיאטה וההגבלה קלורית או אימון אינטנסיבי מאוד.
דיהידרוטסטוסטרון הינו אנדרוגן בלתי ארומטי (aromatizing), ידוע שהדיהידרוטסטוסטרון אינו מומר לאסטרוגן (הורמון מין נשי), דבר זה חשוב היות והאסטרוגן הינו אחד המדכאים את ייצור ה- LH, וזהו הגורם המחמיר ומקטין את ייצור הטסטוסטרון האנדוגני בגופנו !
הסטרואידים השייכים למשפחת ה-DHT נחשבים לכאלו שאינם עוברים ארומטיזציה (הפיכה לאסטרוגן), ולכן הם לא גורמים לתופעות לוואי כמו צבירת נוזלים או גינקומסטיה.
להלן הרשימה של הסטרואידים הנפוצים ביותר שהם נגזרות של DHT:
1. פרימובולן (Primobolan / Methenolone)
נחשב לאחד הסטרואידים ה"מתונים" ביותר מבחינת תופעות לוואי. הוא משמש בעיקר לשימור מסת שריר בתקופות חיטוב.
2. אנאבר (Anavar / Oxandrolone)
סטרואיד אוראלי פופולרי מאוד, הידוע בכך שהוא עוזר בשיפור כוח ואיכות השריר ללא עלייה משמעותית במשקל ממים. הוא נחשב לידידותי יחסית גם עבור נשים (במינונים נמוכים).
3. וינסטרול (Winstrol / Stanozolol)
נחשב לנגזרת המוכרת ביותר של DHT. הוא משמש ליצירת מראה שרירי "יבש" וקשיח. הוא קיים גם בצורה אוראלית וגם בזריקה.
4. מאסטרון (Masteron / Drostanolone)
סטרואיד המשמש בעיקר ספורטאים לקראת תחרויות פיתוח גוף. הוא עוזר להעניק לשריר מראה דחוס מאוד ופועל במידה מסוימת גם כחוסם אסטרוגן קל.
5. אנאדרול (Anadrol / Oxymetholone)
זהו מקרה מעניין - מבחינה כימית הוא נגזרת של DHT, אך בניגוד לשאר הקבוצה, הוא סטרואיד "רטוב" מאוד שגורם לצבירת נוזלים משמעותית ולעלייה דרסטית במסה.
6. פרווירון (Proviron / Mesterolone)
זהו DHT סינתטי המשמש לרוב לשיפור הליבידו, הורדת רמות ה-SHBG (מה שמשחרר יותר טסטוסטרון חופשי בגוף) ושיפור המראה הויזואלי של השריר.
חשוב להדגיש: השימוש בסטרואידים אנבוליים ללא פיקוח רפואי טומן בחובו סיכונים בריאותיים משמעותיים, כולל פגיעה במערכת ההורמונלית, בכבד ובלב.
חשוב להדגיש את הסיכונים הפוטנציאליים ותופעות הלוואי הקשורות לשימוש בתרכובות שמקורן ב-DHT, כולל אך לא רק:
השפעות קרדיווסקולריות: שימוש בסטרואידים אנבוליים עלול להשפיע לרעה על בריאות הלב וכלי הדם, מה שמוביל לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ובעיות אחרות.
חוסר איזון הורמונלי: השימוש בתרכובות אנדרוגניות עלול לשבש את האיזון הטבעי של ההורמונים בגוף, מה שמוביל להשלכות ארוכות טווח אפשריות על התפקוד האנדוקריני.
רעילות לכבד: חלק מהסטרואידים האוראלים עלולים להיות רעילים לכבד, ועשויים לגרום לנזק לכבד.
השפעות פסיכולוגיות: שימוש בסטרואידים אנבוליים נקשר לשינויים במצב הרוח, תוקפנות והשפעות פסיכולוגיות אחרות.
