הורמון גדילה

הורמון גדילה

הורמון גדילה אנושי (somatropin)

סקירה כללית של הורמון גדילה אנושי

הורמון גדילה אנושי (Human Growth Hormone) הינו מבין התרכובות החדשות בשימוש ע"י ספורטאים ומפתחי גוף המחפשים להשיג יתרון גדול יותר בבניית הגוף, השרירים ושיפור הביצועים הספורטביים. יש להבין ולהבהיר כי הורמון גדילה אנושי אינו שייך למשפחת הסטרואידים אנבוליים. הורמון גדילה אנושי הינו הורמון חלבוני (או הורמון פפטיד) המיוצר באופן טבעי ובאופן אנדוגני ע"י בגופנו ומופרש מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). תאים אשר מבצעים סינתזה והשחרור של הורמונים מתאי עצב (neurosecretory) בהיפותלמוס לשחרר הורמון המכונה הורמון משחרר הורמון גדילה = סומאטוקרינין (Growth Hormone Releasing Hormone, Somatocrinin או בקיצור: GHRH) והורמון אחר המכונה: הורמון מעכב הורמון גדילה (Growth Hormone Inhibiting Hormone, או בקיצור: GHIH) לבלוטת יותרת המוח, אשר לאחר מכן מייצרת ומשחררת את הורמון הגדילה האנושי לזרם הדם. הורמון גדילה אנושי שייך למשפחת הסומטופרופינים (Somatotropin) שאילו הם הורמונים חלבוניים, דבר שהופך אותו מאוד קרוב יחסית להורמון פרולקטין, שגם שייך למשפחת ההורמונים הסומטופרופינים. משפחת הסומטופרופינים סך הכל כוללת: CSH1, CSH2, CSHL1, HGH (הורמון גדילה אנושי), PRL (פרולקטין), ו HGH-V. הורמון גדילה אנושי מורכב ממבנה של 191 חומצות אמינו.

הורמון גדילה אנושי, כשמו כן הוא, הורמון חשוב בתפקידים שונים של מנגנוני צמיחה רבים ושונים, לרבות הפונקציות בגופנו. עם זאת, פעילותו של הורמון גדילה אינה מוגבלת רק פונקציה זאת… ישנם מספר עצום של פונקציות והשפעות על תהליכים רבים ושונים בגוף, כולל הסדרת היבטים מסוימים של חילוף החומרים, מתן התחדשות תאים וצמיחה, כמו גם ריפוי ותיקון ועוד… רבים מתפקידיו של הורמון גדילה ידועים, אך זה גם בעל תכונות ופונקציות שעדיין אינם ידועים או אינם מובנים היטב. ההשפעות העיקריות של הורמון גדילה בפונקציות צמיחה של הגוף הן בשלושה תחומים עיקריים: צמיחת עצם, שריר שלד, צמיחה של האיברים פנימיים, וריפוי / צמיחה / תיקון של רקמות חיבור כמו גידים, רצועות ומפרקים. במונחים של השפעותיו על חילוף חומרים, הוא תומך בפונקציות היעילות של חלבונים, פחמימות, שומן (ניצול לאנרגיה), ויטמין ומינרל בחילוף החומרים.

הורמון גדילה אנושי שימש בהצלחה בעולם הרפואה כטיפול לסוגים רבים ושונים של הפרעות ומחלות. השימוש בראש ובראשונה של הורמון גדילה אנושי הוא רפואי לטיפול בגמדות, במצב שבו אנשים לא גדלים באופן נורמאלי בשל חוסר ייצור הורמון גדילה אנושי אנדוגני. כמו כן הורמון גדילה אנושי נמצא בשימוש מבחינה רפואית, באדם השאינו מייצר הורמון גדילה, הורמון גדילה סינטטי אקסוגני ניתן על מנת לשחזר את הרמות לטווח הנורמלי (לטווח הרצוי של מה שמבוגר צעיר היה מייצר וזאת בכדי "להחזיר את הנעורים" ולגרום להשפעות "אנטי אייג'ינג" מיוחס להורמון גדילה אנושי. לבסוף, טיפול בהורמון גדילה אנושי אקסוגני עשוי לשמש גם לטיפול בדלדול שרירים בסובלים מאיידס / HIV (או כתוצאה ממחלות רבות אחרות). ישנם מצבים אחרים שהורמון גדילה אנושי מנוצל לעתים לטיפול, כמו גם, כגון: קידום ריפוי מואץ בנפגעי כוויות.

היסטוריית הורמון גדילה אנושי

הורמון גדילה (Somatropin) הוא שמו של הורמון גדילה סינטטי מסונתז בדרך של סינתזת טכנולוגיה לפיה וירוסים מוכנסים בקוד הגנטי (כלומר שיבוט-blueprint) ליצירת הורמון גדילה אנושי DNA רקומביננטי (rDNA). מנות המכילות זנים של חיידק אי קולי (E.coli) כך מעבירים את הקוד לחיידק בכדי שייצר את הורמון הגדילה (הקוד הגנטי מוזרק ומוכנס לתוך החיידקים ע"י הווירוסים).  סומטוטרופין כתוצאה (rhGH, הורמון גדילה אנושי רקומביננטי) הוא 100% בדיוק זהים להורמון הגדילה האנושי שמיוצר באופן אנדוגני ע"י בלוטת יותרת המוח באדם. כלומר שאין כל הבדל בין הורמון גדילה אנושי רקומביננטי (rhGH) והורמון גדילה אנושי המויצר ע"י גופנו (HGH) באופן טבעי. הורמון גדילה מיוצר היום, ורקומביננטי טכנולוגיית סינתזת דנ"א תוכננה בהצלחה בשנת 1979 ע"י Genentech ומאז משמש לייצור סינטטי של כל מיני סוגים של חלבונים מורכבים והורמונים חלבוניים.

הורמון גדילה שמיוצר בשימוש לפני שנת 1980. ההכנות המקוריות להורמוןהגדילה אנושי לפני rDNA הטכנולוגיה בשנת 1980 היו בדרך של הספקת הורמון גדילה אנושי המופק מבלוטות יותרת המוח של נפטרים (גופות אדם). בעזרת טכניקה זו, 1 מ"ג של הורמון גדילה אנושי יכול להיות מופק בהצלחה מבלוטת יותרת המוח של הגוף המת. דבר זה היה בשנת 1958, כאשר השימוש הראשון של הורמון גדילה אנושי המופק מגוויות פורסם. זמן קצר לאחר מכן, הורמון גדילה אנושי ממוצא הגווייה שווק עד שנת 1985 כאשר rDNA טכנולוגיה החליפה אותו.

ההכנה הראשונה בצורה סינטטית של ה- rDNA שווק כהורמון הגדילה אשוני הייתה ידועה כסומאטרם (Somatrem) ופרוטפופין (Protropin). הפרוטפופין הכיל שינוי קל במבנה הפפטידי שחרג מהורמון גדילה אנושי, אך היה כמעט 100% זהים בכל הפעילויות ותופעות בגוף האדם. בשנת 1987, חברת התרופות הפרמצטית ויטרום (Vitrum) שבשוודיה פיתחה את המולקולה הסינטטית הראשונה של הורמון גדילה האנושי שהייתה 100% זהים לזה של הורמון גדילה אנושי טבעי מיוצר בגוף.

השפעות הורמון גדילה ברקמות שונות

הורמון גדילה אנושי גורם למגוון עצום ורחב, ומגוון של תופעות. זהו הורמון שכבר נמצא כבעל פעילות אנבוליים ברקמות השרירים, בעל פוטנציאט להגדיל גם את הגודל (היפרטרופיה) ומספר תאי שריר (היפרפלזיה). העובדה מעניינת לגבי אדם הורמון גדילה היא שיכולתו לייצר כמות גדולה בהרבה של היפרפלזיה מעל היפרטרופיה היא חיובית מאוד בקרב ספורטאים ומפתחי גוף, כמו מספר גדל של תאי שרירים (היפרפלזיה) וכך גידול בגודל של תאי השרירים (היפרטרופיה) תמיד או כמעט תמיד ההורמון הגדילה מועדף בשל העובדה שתאי שריר חדש שנוצרו יישארו באופן קבוע (פחות או יותר). כלומר שאנו מרווחים את גודל השרירים כתוצאה מהיפרפלזיה יישארו ללא הגבלת זמן בעקבות השפעות הצמיחה הנ"ל.

את הנקודה הזאת יש לחדד: אדם ממוצע נולד ומת עם מספר תאי שריר קבוע! על שהורמון הגדילה נכנס לתמונה, ביכולתו להגביר את מספר תאי השרירים "לנצח"! כנראה שזאת גם הסיבה לכך שספורטאים של עד שנות השמונים לעומת ספורטאים של הימים שלאחר הייצור והשיווק ההמוני של הורמון הגדילה בשנות ה- 2000 פשוט הרים את הרף של הספורטאים ובעיקר של ספורטאי פיתוח הגוף. 

הורמון גדילה אנושי בעל ההשפעה של קידום התחדשות תאים, מחדש את הצמיחה, וריפוי בכל סוג תא בודד בגוף האדם, למעט רוב התאים בעיניים ובמוח. הורמון הגדילה מועיל עבור אנשים בעלי מחלות שבהן כושל איבר זה זה או אחר, אך השתלות איברים הן לא אופציה אידיאלית. השימוש בהורמון גדילה אנושי יכול לרפא בצורה יעילה, לדוגמא, ואדם סובל מאי ספיקת כבד ו/או לכל הפחות לשמור על תפקוד תקין של איברים אלה באמצעות התחדשות התאים ויכולות הצמיחה והחידוש. זו גם הסיבה שהורמון גדילה אנושי בדרך כלל גורם לאיברים הפנימיים לגדול יותר (עקב הצמיחה המוגברת), והוא דוגמא מושלמת וטובה לאנשים עם כשל באיברים השונים בדרך כלל יש איברים שהם קטנים בהרבה (עקב הרג תאים הנרחב באיבר הספציפי) בהשוואה לאנשים בריאים אחרים.

השפעות חילוף החומרים של הורמון גדילה האנושי כוללות את ההשפעה העיקרית שלו בהעדפת השימוש כמקור אנרגיה משומנים (שריפת שומנים) על חשבון הפחמימות. כתוצאה מכך, שימוש בהורמון גדילה אנושי יגרום בדרך כלל לרמות גבוהות יותר של סוכר בדם (הידוע בשם אפקט דיאבטוגני). השפעה זו היא, כמובן, תלויה במינון וקורלציה ישירה למינונים של הורמון הגדילה. מינונים מופרזים של הורמון גדילה אנושי עשויים אולי, לגרום לתחילתה של סוכרת מסוג 2. עם זאת, באמצעות המניפולציה של מקורות האנרגיה מפחמימות לשומן בגוף כמקור המועדף, השפעות ניצול השומן יכולות להיות מאוד דרמטיות וכתוצאה מכך גם ירידה ברמות הכולסטרול. הורמון גדילה אנושי גם נוטה לרוקן את מאגרי האשלגן, זרחן, נתרן, אשר ישנו הצורך לעיתים בתוספת תקינה במינרלים הנ"ל מומלץ במיוחד עם מנות גבוהות של הורמון גדילה. הורמון גדילה אנושי בעל השפעה על הפחתת הרמות של T3 בדם (הורמון בלוטת התריס-טרייודוטירונין), שיכול באופן זמני לשבש את חילוף חומרים. שוב, מדובר בהשפעה תלויה מינון.

הורמון גדילה פועל על קולטנים הנמצאים על השריר, תאי עצם, ורקמת שומן, איתות התאים השונים האלה. מצד אחד בניית שרירים, מצד שני ירידה באחוזי השומן. השפעותיו על חילוף חומרים של כבד מגביר את תהליך הגלוקונאוגנזה (יצירת גלוקוז). העובדה שההשפעות הורמון הגדילה האנושי כולם נשלטות למעשה ע"י הורמון חלבוני IGF-1 (פקטור גדילה דמוי אינסולין 1). הורמון גדילה אנושי פנה אל הכבד שם הוא מאותת לתאים בכבד להתחיל בייצור והפרשה של ההורמון IGF-1, הורמון גדילה חזק שהוכיח כבעל תכונות מאוד אנאבוליות ברקמות השרירים. יש להבין, עם זאת, כי IGF-1 בעל תכונות ואפקטים שהם מאוד ההפך של הורמון גדילה אנושי (למשל, IGF-1 נוטה להגדיל את צבירת שומן וגליקוליזה עלייה (צריכת גלוקוז כדלק) זאת בדומה להורמון אינסולין.

מחלוקת באפקטיביות של הורמון גדילה אנושי

נושא שנוי במחלוקת האם הורמון גדילה באמת יעיל בשיפור מבנה הגוף וביצועים הספורטביים?, ואם הוא אכן שווה את השקעה משתלם למי שמחפש לשפר את מבנה הגוף ו / או הביצועים ספורטיבי שלהם?. האמת היא שמספר מחקרים הראו כי אכן תוצאות שימוש בהורמון גדילה בקצת משקל עלייה במסת הגוף הרזה.

יתר על כן, הוכיח כי הורמון גדילה אנושי בשימוש לבדו (ללא התוספת של סייקל המכיל סטרואידים אנבוליים) יגרום בדרך כלל רק לירודה באחוזי השומן, ושבכדי לחוות את העלייה במסת השריר באופן דרמטי, צריך גם לשלב בסייקל את השימוש בסטרואידים אנאבוליים עם הורמון גדילה והשימוש בהורמון גדילה חייב להיות לטווח ארוך (של לפחות 6 חודשים בשימוש עקבי).

מחקרים על חולי איידס (HIV) שניתן להם הורמון גדילה ניצפו השפעות אנבוליות באופן משמעותי על אנשים אלו.

כתוצאה מכך, הורמון גדילה היום בשימוש בעיקר להשפעותיו הדרמטיות של איבוד השומן, שבאו לידי ביטוי די מייד לאחר תחילת השימוש. ההשפעות אנבוליים על רקמת שריר, כאמור, דורשות לפחות 6 חודשים של שימוש עקבי (עקב הצטברות של HGH ו- IGF-1 בגוף).