סינתזת סומטומדינים (igf-1 ו-igf-2)
רמת הסינתזה של שני הסומטומדינים igf-1 ו-igf-2 תלויה ברמות הורמון הגדילה. רמת ה- igf-1 תלוייה לחלוטין בנוכחותו של הורמון גדילה, בעת מחסור בהורמון גדילה רמתו בסרום יורדת לאפס. לעומת זאת רמות ה- igf-2 יורדות בכחמישים אחוזים בקירוב בעת מחסור בהורמון גדילה.יש לציין כי בעוברים ה igf-2 מהווה את עיקר ה igfs שבסרום יורדת לקראת הלידה ואז ישנה עלייה ברמות ה igf-1.
IGF-1 תזונה ודיאטה
רמת ה igf-1 תלויה גם בתוכנית תזונה נאותה ומתאימה, חסרים תזונתיים או תת תזונה מעלים את רמות הורמון הגדילה בפלזמה אך מורידים את רמות ה igf-1 בפלזמה לערכים נמוכים ביותר.IGF-1 והורמונים נוספים
לרמות סינתזה נאותות של igf-1 חשובה גם רמות אופטימליות של אינסולין והורמוני בלוטת התירואיד וזאת בשל השפעתם על סינתזת החלבונים בכבד.בחולי סוכרת ישנה רמ נמוכה של igf-1 בפלזמה ויש לציין כי רמה זאת אינה עולה יחד עם הטיפול בהורמון גדילה, אלה עם כן בגופו של חולי הסוכרת ימצה אינסולין.
כאמור הורמוני בתולטת התריס נחוצים גם כן בסינתזת ה igf-1 עי הורמון הגדילה, בעת מחסור בהורמוני התירואיד אין כלל יצור של igfs ואין ה igf מסוגל לעורר גדילה ברקמות היעד.
להורמון ה igf-2 ישנה רק כחמישית מפעילותו של ה igf-1 בעידוד התחלקות התאים בסחוסים.
השפעות ה- IGF-1
ל- igf-1 יכולת לסייע ליצירת כלי דם חדשים. ה igfs מעוררים יצירת מושבות של אריטכואידים במוח העצם ולכן מגבירים את השפעת האריטרופואטי של ההורמון אריטרופואטין. כלומר שפרט לגדילת השלד מעורב הורמון גדילה בדרך הסומטומדינים, גם בגדילת שרירי הגוף, גדילת שריר הלב, התפתחות הריאות, גדילה והתחדשות במעככת העיכול, גדילת הכבד והכליות, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת והתחדשות דפנות כלי הדם, אריטרופואזיס, התעבות העור ורקמות החיבורויצירת מוקופוליסכריסים.הסומטומדינים מעוררים התמיינות תאים מזודרמאליים. בתרביות פיברובלסטים נמצא שה- IGF-1 גורם להתבתאות של כשלושים גנים המקודדים חלבונים ציטופלסמטיים ונוקלאוטידים.
ה- IGFs מעוררים התרבות והתמינות תרי שריר משורטט - שרירי השלד, שריר הלב, שריר חלק, לימפובלסטים, תאי ראה, מוקוזות של מערכת העיכול, תאים אנדותליאליים, כונדרובלסטים ופיברובלסטים.
ה- IGF-1 ופחות ה- IGF-2 מעוררים אינקורפורציה של חומצות אמינו לחלבונים בתאים אלו. כמו גם מעוררים יצירת המטריקס ע"י הפיברוציטים, הכונדרוטימים והאוסטאוציטים.
בדפנות כלי הדם ה- IGFs מעודדים יצירתת פרוטאוגליקנים ע"י תאי האנדותל. הפרוטאוגליקנים הם המטריקס המחזיק את תאי האנדותל על דופן כלי הדם ומונע סחיפתם לזרם הדם.
ה- IGFs מעוררים יצירת תאים אריטרואידים במוח העצם ולכן מגבירים את השפעת האריטרופואטי של ההורמון אריטרופואטין. מיכן ניתן להסיק שפרט לגדילת שרירי השלד מעורב הורמון הגדילה, דרך הסומטומדינים בגדילת השרירים ושריר הלב, התפתחות הריאות, גדילה והתחדשות מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת דפנות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור.
באקרומגלים (הפרשה עודפת של הורמון גדילה) רמות ה- IGF-1 גבוהה פי-3 בהשוואה לאנשים נורמליים. בננסים רמתו נמוכה מאוד ועולה עקב הטיפול המשלים בהורמון גדילה.
איכן נוצרים הסומטומדינים?
אם כן, ידוע שהסומטומדינים נוצרים בכבד בהשפעתו של הורמון הגדילה, אך איכן נוצרים עוד הסומטומדינים? התשובה: גם ברקמות אחרות כגון: תאי הסחוס, תאי רקמות החיבור, מוח העצמות, בכליות, מעיים, לב, שרירי השלד, בלוטת התימוס, רקמות השומן, בכל הרקמות הנ"ל סינטזת הסומטומדינים תלויה בנוכחותו של הורמון גדילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה